עברית
ניתוח שחקן: פול פוגבה
Liran Froind
פול פוגבה, פעם השחקן היקר בעולם (גיל: 25), מביא עימו קבלות יוצאות דופן: 4 אליפויות סריה A, 5 גביעים מקומיים, זכיה בליגה האירופית ועכשיו גם גביע העולם עם צרפת. הכישרון ברור, אך לצד משחקים בהם הוא כובש שערי פלא וזוכה בתואר איש המשחק, יש גם הופעות פחות מרשימות ובלתי יציבות. דמי ההעברה הגבוהים – מעל 106 מיליון אירו – הפכו אותו לאחד השמות החמים ביותר.
פוגבה: דמות מעוררת מחלוקת
פוגבה מוכשר מאוד, אבל לא תמיד יציב (ולא מדובר רק על התספורות שלו). פרשנים בכל העולם מנתחים שוב ושוב את המשחק שלו. לעיתים קרובות הכותרות סביבו שליליות: "נראה שהוא אבוד, לא ברור מה הוא עושה..." אמר גרהאם סונס בעונת 2017-2018 בפרמייר ליג. פול סקולס, אגדת מנצ'סטר יונייטד, טען: "פוגבה נותן הופעה גדולה אחת כל 3-4 משחקים. זה פשוט לא מספיק כדי לזכות בתארים." המחלוקת סביבו מתמקדת, ברבים מהמקרים, בעמדה בה הוא משובץ במגרש.
חלק רואים בו קשר אחורי בשל הפיזיות הבולטת (1.91 מ', 84 ק"ג), אחרים מזהים בו קשר התקפי בזכות המסירה המגוונת והיכולת לכבוש מ-30 מטר. בואו נסקור את התרומה שלו בקבוצות שונות ואת עמדות המפתח בהן שיחק.
וריאציות במרכז הקישור
מרבית הקבוצות משחקות היום עם שלישיית קשרי אמצע, כשכל תפקיד מוגדר היטב:
- קשר אחורי – תורם הגנה, מפנה את שאר הקשרים לעבודה התקפית. דוג' היסטוריות: רוי קין, קלוד מקלאלה.
- קשר 50/50 – רץ לכל אורך המגרש, תומך בהגנה וגם מצטרף להתקפה. חלק נוטים יותר להגנה (פירלו, ויירה), אחרים להתקפה (צ'אבי, למפארד), ויש גם מאוזנים (ג'רארד, שווינשטייגר).
- קשר התקפי/מס' 10 – חופשי לפעול בשליש הקדמי, מומחה בפריצות או מסירות חכמות. דוגמאות: זידאן, אינייסטה.
אז איפה פוגבה משתלב? התשובה לא תלויה רק בו, אלא באנשי הסגל סביבו, מערך הקבוצה, ועקביות בבחירת ההרכב על ידי המאמן.
יובנטוס: 2012-2015
פוגבה שיחק לצד פירלו, מרקיזיו ווידאל תחת קונטה ואלגרי, שנהנו להריץ מערך בו פירלו הגנתי, ווידאל/מרקיזיו התקפיים יותר, ואז פוגבה שוחרר לתפקיד 50/50 קלאסי. התוצאה – שלוש אליפויות ברצף, הדאבל, וגמר ליגת האלופות 2015.
יובנטוס: 2015-2016
פירלו ווידאל עזבו, קדירה הגיע ותפס את משבצת ההגנה, פוגבה ומרקיזיו דאגו להתקפה. עם קדירה/מרקיזיו – יובנטוס לא הפסידה 23 מתוך 25 משחקים! כשפוגבה היה צריך להחזיק קישור לבדו – יובנטוס הפסידה 4 מתוך 8. תפקידו השתנה לעיתים להתקפי יותר (#10) אך הסיפור הוא יציבות במערך פארטנרים מוגדר. פוגבה עם 10 שערים ו-16 בישולים – שיא קריירה.
מנצ'סטר יונייטד: 2016-2017
הקבוצה עשתה מסע מוצלח (זכייה באירופית ובגביע הליגה), אבל פוגבה בעצמו פחות הרשים. חוסר יציבות בבחירת ההרכב – לפעמים פלאייני הגנתי, לפעמים הררה, וגם בין שחקני ההתקפה התהפכות אינסופית. פוגבה מתקשה להתרגל ולשחק בעמדה קבועה – וזה משפיע על התרומה שלו.
מנצ'סטר יונייטד: 2017-2018
היציבות החלה כשפוגבה צמוד ל-מאטיץ', קשר אחורי טבעי. פוגבה כבש/בישל 16 שערים ב-25 הופעות – שיפור עצום. ועדיין, שאר שחקני ההתקפה השתנו תדיר, והוא נדרש לתפקד גם כמספר 10 וגם כ-50/50, דבר שפגע בתלכיד הקבוצתי.
צרפת: יורו 2016
דשאן בנה סגל סביב 4 שחקני מפתח: גריזמן כ-10 התקפי, פוגבה במרכז, הגנה על קנתה/מאטווידי. הקונספט גיבש נבחרת שפרצה עד הגמר.
צרפת: מונדיאל 2018
אז מהי העמדה המושלמת עבור פוגבה?
עם צוות מנצח – קשר אחורי טבעי לצידו ומספר 10 קבוע לפניו – פוגבה פורח, במיוחד בתפקיד 50/50 עם נטיה הגנתית. עם יציבות טקטית, הוא מביא תוצאות מרשימות. כך נבחרת צרפת קטפה גביע עולם, ונשאלת השאלה – היכן ישלב אותו מוריניו העונה?
